הקדמת הרב המובהק מאיר כברק ר"מ ור"מ כמהר"ר אברהם יונה. קול ענות חלושה ערוכה ושמורה. לגומרה של תורה. ברוח נשברה.                                                                         עט"י המדבר"ה. בשבחא . ויקרא. דהאי שופרא לי הנפש בישרא וטופרא. דיינא דצורה. ובוצינא דנורא. ומנורה טהורה. קולי כקול מים קטינא וזעירא. שבע קולות על המים בתודה ובזמרה. כי לא אוכל להתעלם ואליו פי יקרא. להגיד לאדם יושרו דטהר טהר גברא. אישו"ר מוסי"ף חילא לאורייתא הכינה וגם חקרה. ודין די יהוי ליה מנאי אפר כירה. תול"ה אר"ש על בלי מה ותרגא.דיומא כשרגא בטיהרא. קול אומר קרא: מים חיים מירושלים יצאו מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע. השולח מים על פני חוצו"ת מאן חשיב ומאן ספין ומאן רקיע. ויהי א"ח יצא יצא אבן הראשה. וראשון לכל דבר שבקדושה. דמקטפיה ידיע. קדושתו מרחם וספרין פתיחו וכותלי בית המדרש יוכיחו. ועל השנו"ת  יקר רוח איש תבונות. אריא הוא דרביע. הוא עדינ"ו העצנ"י אריא דבי עלאי מומחה ופקיע. בוצינא דנהורא ורב חביבא הרב הכולל. וחין ערכו מי ימלל. אין גומרין עליו את ההלל. לשליש ולרביע. הדיין המצויין כמהר"ר חיים מוסאפיא נר"ו. נשא ענף ועשה פרי הניכר ברשומו. במעשיו ובמקומו. וגדול מרבן שמו. קנה שם טוב לעצמו. בכל מדינה ומדינה אתרא דקביע. ושלם הוא מן העליה באור בני מלך חיים. מים אשר לא יכזבו נפש עמל עמלה. ויהי שמעו טעמו. ונימוקו                                                                        בישראל גדול שמו. גמר לה לה. עד דאיתחזי בליונא דגושפנקא ברחוק מילא.  נודע הוא בשערים. ולו שם בגבורים. ברחובות תתן קולה. מרומם על כל ברכה ותהלה. עד דשלחו מתם עיר עז לנו קהל עדתי. אשר, בארץ מולדתי. כולם קדושים כולם גבורים. עושים מאהבה ושמחים בישרי"ם. ק"ק אישפלטרו י"עא עיר חוברה לה. מרבים העם להביא. חכם עדיף מנביא. כארי וכלביא. חיי"ם שאל. הגבר הוקם על. סירכייהו הוא דנקטו. כאשר מימי קדם נסו. באשלי רברבי ורמצי דפרזלא. ואנא נפשאי כתבית את המגילה. בשבחא דאתיא ממי"לא. קו"ל הכתוב לחיי"ם טובה כפולה. כי בא מועד זמן קהילה. ומי לנו גדול מעוז ומגדול. כי ממנו תוצאות החיים. מים תכן במדה במשקל ובמטרי. ידיו רב לו ותלמודו בידו מחדדן                                                                         שמעתתיה וספרא וספרי. פלפלא חריפא בתיאובת"א והלכתא מלתא אלבישייהו יקירא לפני מלכים דקיימי דרי דרי. פה מפיק מרגליות. בנגהי"ם ואהלות. בגופי הלכות. ופרקי היכלות. איהו בי קרי. ותהי המשרה על שכמו. ארי דור"ש טוב לעמו . טעמו ונימוקו עמו. וכל העם מקצהו אפי רברבי ואפי זוטרי. שת"ו העם מי בארות. מדהרו"ת דהרו"ת. עונים אחריו מקודש. זורה מבחוץ ומבפנים דש. פוקח עברי"ם מימיו הן המקדש. פושט עקמומיות שבלב חופש כל חדרי. והוד והדר ילבש. מאי דקמן כל מן דין סמוכ"ו לנא ואתפסוהו צררי. מאן גבר בכולא כרב באישור"יה. מקשי הויות אהדדי ידין ידין יורה יורה. השם נפשנו בחיים. מים עמוקים עש"ה. מר ברישא. לכל דבר שבקדושה. אזלא גריס בלחישה. מה טובו ומה יופיו. דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא. ואית ליה זכיה באורייתא. דזיו ליה כבר בתיה הכא תרגומו נהוריתא. בשמו וכינוייו. ורבו יתירה אתוספת ליה. פרו"ש מרובה. לן בעומקה של הלכה. עג עוג"ה ועמד בתוכה. במקום שבעלי תשובה. לרגל המלאכה. והיה כל פריו. חריף ומקשה. כל הדבר הקשה. פושט"ו אפילו בשוק כמר בר רב אשי. והיד כוחבת ויך את עיו"ן. במגילת ספר לימד תחתון מעליון. ויטחן עד אשר דק על כל לגיון ולגיון. ככל הדברים האלה ובכל החזיו"ן. עד כי הוציא לאור תורתו ברוב הקיפו ורוב עוביו. סטיו לפנים מסטיו. כל הכתוב  לחיים: מים שאין להם סוף והוא יתן מעדני. דקביע ליה עדניה. והיה משנ"ה. מרגלא בפומיה. . חיים וחסד הפליא עשה. טחי"ן קשיית"א ובא עד קיצו. כאשר נכספה וגם כלתה נפשו. ועירוב פרשיו"ת שנה כאן טעמו וממשו. לחוקרו ולדורשו. מבין דבר מתוך דבר עיקרו ושורשו. נזר אלהי"ו על ראשו  רישא דעמיה. תני תנא להך מתניתא זה יצא ראשונה. בפלפול וסברה נכונה ; ואגב חדא מגו חדא כי האלהי"ם אינה. ש"ב לצו בתר עני"א עניות"א אמור רבנן בכפילא קול פטטיא דאורייתא ויהי ידיו אמונה הלכתא למשיח"א כי ע"ט לכוננה. ידיו רב לו דהלכתא כוותיה. הואיל ותנן בבחירת"א כוותיה. כר' אשי ור' אמי. ברוך שככה לו בעולמו.  בישראל גדול שמו. יהי אלהיו עמו. פרי צדיק עץ חיים. מים עזים דחריפא סכינא ולו שתי פיות. ידים שניו"ת. לדרשא הוא דאתא. בסדרן של כתובים אשר בדברו מערי"ב ערבי"ם. . תלת מאה פרש"י הנעימים והנאהבים. אשר עין לא